רגע הגילוי ששינה הכל (מתוך ההקדמה):
"הכול התחיל מעיון אקראי באלבום זיכרון של דודתי אווה, שבו נמצא סיכום ראיון עימה שנכתב לצורכי עבודת 'שורשים'. משפט אחד פשוט בסיכום זה הכה בי בתדהמה: 'אחי הצטרף למשטרה היהודית'.  לפתע, הידיעה ההיסטורית הכללית על המשטרה היהודית בגטאות כזרוע ביצוע ששמרה על 'סדר' והובילה לבסוף להשמדה הפכה לעניין אישי ומטלטל. האם שתיקת המשפחה נבעה מרצון להגן עלינו, הילדים, מכאב, או נבעה מבושה סמויה שלא העזו לבטא?  ...הספר שלפניכם אינו מחקר היסטורי אקדמי, אלא מסע רגשי אל תוך השתיקה; ניסיון להרכיב את הפסיפס, לשחזר מציאות אפשרית ולהציף שאלות שחלקן ייוותר ללא מענה."